מקור תלמוד ירושלמי בבא קמא ג׳:ז׳:ב׳
7 הלכה: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין כול׳. יוֹסֵי הַבַּבְלִי אוֹמֵר. הָיָה רָץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק חַיָיב. שֶׁשִּׁינָּה הַמִּנְהָג. הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת פָּטוּר. אָמְרֵי. הוּא יוֹסֵי הַבַּבְלִי הוּא יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה הוּא יוֹסֵי קָטֹנְתָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קָטוֹנְתָה. שֶׁהָיָה קְטָן חֲסִידִים.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי בבא קמא ג׳:ז׳:ב׳
7 גמ' היה רץ בר"ה. בשאר ימות החול והזיק חייב ששינה שהמנהג לילך ולא לרוץ:
8 היה ע"ש בין השמשות. רץ לדבר מצוה הוא פטור:
9 שהיה קטן חסידים. קטנותן וסופן של חסידים כדאמרינן בשלהי סוטה: